דיני עבודה

בפסק דין יוצא דופן שניתן ע”י כבוד השופט בנימין יזרעאלי ביום 09/11/2015 שם כבוד בית המשפט לענייני משפחה קץ לעינוי דין מתמשך שנגרם לבעלת דין, אשר נאלצה להיות צד להליכים משפטיים ממושכים במשך למעלה מ-12 שנים במסגרת מאבקה להכיר בה כבתו של יהודי וכזכאית לאזרחות ישראלית (תמ”ש 23502/03 – זהות בעלת הדין חסויה). המדובר בפרשה חריגה ביותר, במסגרתה הוגשה בשנת 2003 תביעה מטעם בגירה אזרחית אוקראינה להכיר באבהותו של אביה הקשיש – יהודי אזרח ישראל, אשר הודה באבהותו אולם הלך לעולמו במהלך בירור תביעת האבהות. במסגרת תביעת האבהות ניתן בשנת 2005 פסק דין לטובת התובעת מבלי שנערכה בדיקה גנטית כנהוג לקביעת האבהות, הואיל והאב התנגד לעריכת הבדיקה בשעתו מטעמי דת ומצפון ולפיכך הוכרעה התביעה חרף התנגדות המדינה לטובת התובעת על יסוד עדויות התובעת, אביה ואחיה למחצה של התובעת, אשר שכנעו את בית המשפט. פרקליטות המדינה התקשתה להשלים עם תוצאות פסק הדין ובמשך שנים ארוכות מדינת ישראל סירבה לקיים את פסק הדין ולתקן את מרשם האוכלוסין כמתחייב ממנו, וכן סירבה היא להעניק לתובעת אזרחות ישראלית מכח שבות. תחת זאת, בחרה המדינה לפתוח במערכה משפטית דורסנית במיוחד נגד התובעת והגישה נגדה תביעה לביטול פסק הדין בתביעת האבהות בטענה שניתן על יסוד תרמית ועדויות שקר של התובעת ועדיה – טענות חמורות ביותר, שלא היה בהן כל ממש במישור העובדתי ואשר במישור המשפטי אינן עומדות בתנאים הקבועים בפסיקה לעניין העלאת טענות תרמית. יצוין כי הפרטים החריגים ביותר באשר לתיק אינם מפורטים כאן מטעמי צנעת הפרט, אולם ניתן להעיר כי ההליכים עסקו בתא משפחתי בעל מבנה והרכב חריגים ביותר, שאינם נהוגים בעולם המערבי. לאחר כעשור של התדיינות משפטית ב-3 ערכאות (ולאחר שהוחזר התיק ע”י בית המשפט העליון לבית המשפט לענייני משפחה לשם בירור תביעת המדינה) נקבע בפסק דין נוקב ומפורט, אשר מידת המומחיות המשפטית המשתקפת בו אינה נופלת אף ממידת הרגישות וחוש הצדק הייחודית העולה ממנו, כי לא היה כל מקום לטענות המדינה בדבר תרמית, אשר גרמו לעינוי דין ולעגמת נפש רבה, ועשו עוול לבעלת הדין. בית המשפט נדרש בפסק דינו לעובדות בלתי שגרתיות בדבר התא המשפחתי הייחודי בו עסקינן כמו גם לניתוח מפורט של ראיות והוראות דין, ופסק כי דין התביעה להידחות תוך חיוב המדינה בהוצאות משפט בסך 30,000 ש”ח. לאחר מתן פסק הדין בחרה המדינה שלא לערער עליו ופסק הדין הפך לאחרונה חלוט.

דילוג לתוכן