בפסיקה בעלת מימדים תקדימיים (תע”א 9338/09) קיבל היום בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב תביעה שהוגשה באמצעות משרדנו נגד חברת מחשוב השייכת לאשכול חברות גדול המשרתת, בין היתר, את התעשיות הבטחוניות, לפיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות לטובת עובד שפרש לגמלאות לאחר למעלה מ-25 שנות עבודה בשירותה. הסוגיה המשפטית התקדימית בה עסק התיק נובעת מטענת החברה כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, הגם שאין חולק שהעובד קיבל תלושי שכר (ולא הפיק חשבוניות), לא היה בעל עסק עצמאי, ואף שולמו לו במהלך השנים זכויות שונות כעובד. בניגוד למצב הנפוץ בטענות להיעדר יחסי עובד-מעביד, במסגרתו אדם שהועסק כקבלן (בחוזה למתן שירותים), הפיק חשבוניות (ולא קיבל תלושי שכר) וכו’, טוען בסיום העסקתו כי היה למעשה עובד שכיר, במקרה ייחודי זה הטענה הייתה, לראשונה במשפט העבודה בישראל, הפוכה לגמרי; משמע – החברה המעסיקה טענה כי עובד שהעסקתו הוסדרה מלכתחילה כשכיר הינו קבלן חיצוני. בית הדין קיבל את טענותינו, וקבע כי הוכח שהתקיימו כל המבחנים הקבועים בדין ליחסי עובד-מעביד, ופסק לטובת התובע סכום ששוויו ביום מתן פסק הדין עולה על חצי מיליון ש”ח.
